<h1>שו"ת הריב"ש סימן שס"א</h1>
<h2>דף יג.</h2>
השאלה הראשונה אם כותבין אגרת מרד על שומרת יבם האומרת מאיס עלי. תשובה דין שומרת יבם המורדת תלוי במשנה ראשונה ובמשנה אחרונה דפליגי אי מצות יבום קודמת אי מצות חליצה, דגרסינן בכתובות פ' אע"פ [ס"ד ע"א] אמר רב טובי בר קיסנא אמר שמואל כותבין אגרת מרד על ארוסה ואין כותבין אגרת מרד על שומרת יבם. ואותביה עליה מבריתא דתניא אחת ארוסה ונשואה ואפילו נדה ואפילו חולה ואפילו שומרת יבם. ומסקנא דשמעתא אידי ואידי כשתבע ליבם ולא קשיא כאן למשנה ראשונה כאן למשנה אחרונה, דתנן [י"ג ע"א] מצות יבום קודמת למצות חליצה בראשונה שהיו מתכונין לשם מצוה מצות יבום קודמת למצות חליצה עכשיו שאין מכוונין לשם מצוה מצות חליצה קודמת למצות יבום. וכיון דשמואל דאמר אין כותבין אגרת מרד על שומרת יבם קאי כמשנה אחרונה, לא קיימא לן כותיה אלא כמשנה ראשונה דגרסינן בפ' החולץ [יבמות ל"ט ע"ב] אמר רמי בר חמא ואמרי לה אמר ר' חייא בר אבא אמר ר"י חזרו לומר מצות יבום קודמת למצות חליצה. אמר ר"נ אכשור דרי מעקרא סבור כאבא שאול ולבסוף סבור כרבנן דתניא אבא שאול אומר הכונס את יבמתו לשום נוי לשום אישות לשום דבר אחר כאלו פוגע בערוה וקרוב אני בעיני להיות הולד ממזר וחכמים אומרים יבמה יבא עליה מ"מ. וכיון דמשנה אחרונה כאבא שאול קיימא לן כמשנה ראשונה דאתיא כרבנן וכחזרו לומר. ואע"פ שרש"י ור"ת ז"ל פסקו דאין כותבין אגרת מרד על שומרת יבם וכמשנה אחרונה דמצות חליצה קודמת וכאבא שאול וכרבי פדת אר"י דבפ' אע"פ דאמר תבע לחלוץ נזקקין לו תבע ליבם אין נזקקין לו וכבר קפרא דבפ' ב"ש [יבמות ק"ט ע"א] דסבירא ליה כאבא שאול. אנו אין לנו אלא כמשנה ראשונה וכחזרו לומר וכפסק הרי"ף והרמב"ם ז"ל [יבום פ"א ה"ב] וכל האחרונים ז"ל. דאע"ג דסוגיא דבפרק אע"פ משמע כשמואל דאין כותבין כיון דאסיקנא התם דההוא דינא תלוי במשנה ראשונה ובמשנה אחרונה נקיטינן כסתמא דסוגיא דבפ' החולץ דחזרו לומר מצות יבום קודמת וכרבנן דפליגי עליה דאבא שאול וכברייתא דיבמה יבא עליה מצוה, כלומר מצוה ביבום מבחליצה, וכדפריש לה רבא התם כרבנן, ודלא כרב יצחק בר אבדימי דמוקים לה כאבא שאול ומפרש לה יבמה יבא עליה למצוה, כלומר לשם מצוה. ועוד דר"י וריב"ל דפליגי התם בביאת קטן וחליצת גדול איזה מהן עדיפא סבירא להו דמצות יבום קודמת כדאמרינן התם ללישנא קמא מ"ד ביאת קטן עדיפא דהא מצוה ביבום ומ"ד חליצת גדול עדיפא במקום גדול ביאת קטן לא כלום היא משמע הא ביאת גדול עדיפא. וכל שכן ללישנא בתרא דאפילו ביאת קטן עדיפא מחליצת גדול דאיתמר התם בביאה כו"ע לא פליגי דביאת קטן עדיפא כי פליגי בחליצה וא"כ לפי פסק זה והוא הנכון כותבין אגרת מרד על שומרת יבם המורדת.
